התקן תוך רחמי נחשב לאחד מאמצעי המניעה המוכרים, הבטוחים והיעילים ביותר כיום נגד הריון לא רצוי.
לכל התקן יש טווח שנים בהם ניתן להשתמש בו בבטחה, ולאחר מכן יש להוציאו.
מאמר זה יתאר את הסיבות ואופן הוצאת ההתקן
אז לפני הכל מהו התקן תוך רחמי?
כאמור, מדובר באחד מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר כיום הדורש מינימום "התעסקות" מאחר ומגן לשנים (בהתאם לסוג ההתקן).
הוא מונע הריון על בסיס הורמונלי או לא הורמונלי (נחושת), כאשר תוקף ההתקן הלא הורמונלי ארוך יותר.
למידע נוסף על התקן תוך רחמי, קראי באתר
מתי תצטרכי להסיר את ההתקן?
הסיבות להוצאת ההתקן שונות,
- תוקף- אם תוקף ההתקן פג (לכל סוג טווח משלו) יש להוציאו כדי למנוע אפשרות של אי הגנה.
- הריון- אם את רוצה להיכנס להריון עליך לגשת לרופא/ת נשים כדי להוציאו (אין לנסות להוציאו בעצמך).
- תופעות לוואי- אם את חשה שההתקן לא מתאים לך, גשי לבדיקת רופא. לא כל אמצעי מתאים לכל אחת. אם תופעות הלוואי עולות על יתרונותיו אין סיבה להמשיך לסבול- דימומים כבדים, כאבי ראש, אקנה, הן חלק מתופעות הלוואי שיכולות להיגרם מההתקן, ולכן אם את חווה אותם, גשי לבדיקה, ואם יש מקום, החליפי/הוציאי את ההתקן.
- פליטה/זיהום- אמנם באחוזים נמוכים, התקן יכול להיפלט או שזיהום יתפתח.
במקרים אלו יש להוציא את ההתקן ולשקול הכנסה של התקן חדש.
- מצבים רפואיים- במקרים מסוימים כמו הריון שנוצר עם התקן ברחם, נעיצה שלו ועוד, מחייב אותך לגשת במהרה כדי להוציא את ההתקן.
האם ישנן הכנות לפני שאת מוציאה את ההתקן?
לא. אין הכנות מקדימות לתהליך, יש נשים שמעדיפות להוציאו בזמן המחזור החודשי, אך ככלל, הוצאת ההתקן כואבת פחות מהכנסתו.
מהו תהליך הוצאת ההתקן?
במרפאה הרופא הוצאת ההתקן מתרחשת כמו בזמן הכנסתו- על כיסא הרופא.
בזמן שאת שוכבת הרופא יבדוק אותך גינקולוגית כדי לוודא שההתקן במקומו.
אז הוא יכניס מכשיר שנקרא ספקולום (מפסק, speculum) כדי להרחיב את פתח הנרתיק.
לאחר מכן הוא יאתר את 2 החוטים המחוברים לכל התקן, ובעזרת מכשיר נוסף ימשוך את החוטים כדי שההתקן יתקפל ויוכל להישלף החוצה בקלות.
לאחר מכן הרופא יבדוק שזה יצא בשלמותו. אם תרצי, תוכלי באותו המעמד להכניס התקן אחר.
איך התקן בנוי ולמה חשוב לדעת זאת?
לכל התקן יש בבסיסו 2 חוטים (strings). לחוטים אלה יש מספר סיבות: 1. הם עוזרים לך לדעת שההתקן מונח במקומו (בעזרת מישוש עדין תוכלי לבדוק שאת עדיין חשה בהם. אם אינך, יתכן שהם הסתבכו בעצמם, אך יתכן גם שההתקן זז או נפלט, ולכן עליך לראות רופא במהרה. אם ההתקן אינו במקומו, את לא מוגנת)
- הם עוזרים לרופא לשלוף את ההתקן בקלות בשעת הצורך.
מה עושים כשההתקן מסרב לצאת?
במקרים מסויימים ישנו קושי להוציא את ההתקן במרפאה והאפשרות היחידה הנוספת להוצאתו היא בהרדמה.
תהליך זה נקרא היסטרוסקופיה ניתוחית, ובו הרופא ישלוף בעזרת מכשור מיוחד תחת הרדמה את ההתקן הנעוץ.
כמה זמן אורך תהליך הוצאת ההתקן?
הוצאת התקן אורכת מספר דקות בלבד. במידה ויש קושי להוציאו, יתכן והרופא יצטרך להרחיב יותר את פתח הנרתיק. במקרים אלו התהליך יכול לקחת יותר זמן.
איך תרגישי לאחר מכן?
אחרי הוצאת ההתקן את יכולה לחוש בכאבים ברחם ו/או לסבול מדימומים קלים.
היוועצי עם הרופא לגבי משככי כאבים אותם ניתן לקחת במידת הצורך.
פריון- מרגע הוצאת ההתקן את לא מוגנת מהריון לא רצוי, ולכן עליך לשוחח על אמצעי מניעה אחרים.
את יכולה להכניס התקן חדש באותה פגישה.
מתי עליך לפנות לרופא-
אם לאחר הוצאת ההתקן את חווה אחד או יותר מהתסמינים הבאים, צרי קשר עם רופא/ת הנשים שלך:
- אם את סובלת מהפרשות חריגות מהנרתיק
- אם יש לך חום
- אם הדימום הולך ומתגבר
