8 דברים שעלו לי בראש בזמן צפייה בסדרה 'הון ושלטון'

מאת: רונית ליזרוביץ 

1. שאי אפשר שלא לתהות למה צריך להגיע למצב של שואה סביבתית כדי לא לאשר לכל אחד להתרבות.

2. אם היה אפשרי במציאות לבחור גנים לילד הייתי מעניקה לו את החלק הכי טוב שלי – המודעות העצמית הגבוהה שממנה עולה שאני בלתי נסבלת ועדיף לא לתת לו כלום.

3. מדדי חיים שמוקרנים על היד זה אחלה, אבל דברו איתי כשעל המצח תהיה נורת אזהרה כשאני בתקופה הזו של החודש שעדיף לאנשים לא לעשות תנועות חדות על ידי – כמו לנשום.

4. לא מבינה את התסכול של להיות באיזור העני. מבחינתי כל מה שמבטיח לי פחות אוכל ויותר דיאטה עושה את העבודה.

5. הסדרה לא משדרת אמינות, כולם נורא רוצים קידום. תנו לי דמות אמיתית שנוח לה לשבת כל היום במשרד באתר מאקו של אמריקאים, לקרוא על פליטת הראליטי שלבשה טופ ורוד שלא התאים לחצאית ולעשות את עצמו מקליד כל פעם כשהבוס עובר.

6. אהבתי את שיטת הלימוד בה המידע מוקרן ישירות לתאי המוח. זה  שמשלב שניים מהתחביבים הכי גדולים שלי: פרזיטיות ושינה.

7. שכל פעם כשאני רואה אותם עושים תנועות ידיים באוויר כשהם צופים במשהו דיגיטלי  אני נזכרת בבדיחה על המלצרית ששואלת איש שעושה לה תנועת רישום כדי לצוד את תשומת ליבה:  אתה רוצה חשבון? והוא עונה: לא, אני מצייר אותך. (אולי זה משהו אצלי, אל תרגישו שלא בנוח).

8. דברים שרואים מקומה 40 נראים כמו משהו שאפשר למצוא במועדון הבורסה בר"ג.

8 דברים שלמדתי מצפייה באנטומיה של גריי

מאת: רונית ליזרוביץ

1. שיש כמות לא הגיונית של אופציות למחלות ביחס לכמות האיברים בגוף האדם.;

2. שעולם הסדרות מתחלק לשתיים: כאלה שלעובדים אסור לצאת עם קולגות במקום העבודה ולכאלה שאנשים שם עוברים את כל אחד מהעובדים.

3. שרופאים הותקפו שם מלא פעמים ובכל זאת מעולם לא טרחו לעשות שביתת הזדהות של שעתיים.

4. שרק בסדרות אמריקאיות אנשים בולעים בין 1-7 כדורים במכה ובלי מים.

5. שזה מוזר ש-13 עונות של 24 פרקים ואף חולה לא יצא משם כשהוא טורח לבדוק כמה ימי מחלה הוא מקבל לעבודה.

6. ביחס לכמות המזערית של תביעות על רשלנות רפואית במהלך השנים אני מניחה שהסדרה מוגדרת תחת קטגוריה של מדע בדיוני.

7. שזו סידרה אירונית. רופאים שהחיים האישיים שלהם רוב הזמן נראים כמו תאונת דרכים.

8. שמירנדה ובעלה מוכיחים שהאהבה אכן עיוורת.